להחזיר את השקט לחיים: אבחון וטיפול בטינטון (טיניטוס) ורגישות לרעש (היפראקוזיס)
ד"ר טליה מרק, מומחית בכירה לרפואת אף אוזן גרון, מזמינה אתכם לאבחון מקיף וטיפול מקצועי בשיטות המתקדמות בעולם, כדי לעזור לכם להתמודד עם הרעש המטריד ולהחזיר את איכות החיים.
לתיאום תור לאבחון מקצועי מוזמנים להתקשר 04-9593594 | 04-6426115
או להשאיר פרטים ואחזור אליכם בהקדם
צפצופים בלתי פוסקים באוזניים, תחושת "רעש" פנימי או רגישות קיצונית לרעשים סביבתיים יומיומיים חזקים או אפילו חלשים – אלו תופעות שמייצרות מתח (סטרס) ומשפיעות על התפקוד, הריכוז והשינה.
חשוב שתדעו: אתם לא חייבים להמשיך לסבול. יש פתרון.
ד"ר טליה מרק היא רופאה מומחית למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, עם ניסיון טיפולי של עשרות שנים. המרפאה בראשותה מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים:
הטיפול הוא בחולה ובמשפחתו ולא רק טיפול בסימפטום
אלפי מטופלים יעידו
הבנת המורכבות הרגשית המלווה את הטיניטוס והענקת כלים להתמודדות יומיומית.
שימוש במידת הצורך במכשירי שמיעה הכוללים מחוללי רעש (Maskers) מהדור המתקדם ביותר.
טיניטוס, או טינטון, הוא תופעה שבה אדם שומע צליל (צפצוף, זמזום, דופק או רחש) שאין לו מקור חיצוני. זה קורה לרוב בשל "טעות" במערכת העצבים והשמיעה: כאשר יש פגיעה כלשהי בתאי השערה באוזן הפנימית או ירידה בשמיעה, המוח מנסה "לפצות" על המחסור במידע קולי ומייצר פעילות חשמלית עודפת שמתפרשת כרעש. הגורמים הנפוצים כוללים חשיפה לרעש חזק, שינויים תלויי גיל, הצטברות נוזלים, לחץ דם גבוה, מתח נפשי (סטרס) או נטילת תרופות מסוימות. האבחון המקצועי נועד לשלול גורמים רפואיים דחופים ולהתחיל תהליך שיקום.
היפראקוזיס היא תופעה שבה רעשים רגילים לחלוטין – כמו טריקת דלת, רשרוש נייר או צלצול טלפון – נתפסים כחזקים מדי, צורמים ואף מכאיבים. זה קורה בשל שיבוש ב"מגבר" הפנימי של המוח, שמאבד את היכולת לווסת עוצמות קול ולסנן צלילים חסרי משמעות קלינית. לעיתים קרובות התופעה מלווה בטינטון. חלק מהחולים סובלם ממיזופוניה – חוסר סבילות קיצוני לרעש ספציפי, לרוב מדובר בקולות לעיסה ובליעה, ולד"ר מרק יש ניסיון רב בתחום ספציפי וקשה זה. הטיפול המקצועי אינו כולל אטימת אוזניים (שעלולה להחמיר את הרגישות), אלא דווקא חשיפה מבוקרת לרעש "לבן" או רעש רקע עדין כגון מזרקת מים, כדי להרגיל את המערכת לסנן רעשי רקע מחדש
רעש פנימי קבוע (טינטון) או רגישות יתר לרעש יוצרים עומס קוגניטיבי כבד. המוח עסוק ללא הרף בניסיון "לסנן" את המטרד, מה שמותיר פחות משאבים לקשב וריכוז. במישור השינה, השקט של הלילה דווקא מעצים את תפיסת הטינטון, מה שמוביל לקשיים בהירדמות, יקיצות מרובות ועייפות כרונית. המצב יוצר מעגל קסמים: חוסר שינה מגביר את הסטרס, והסטרס גורם לטינטון להישמע חזק ומאיים יותר.
רופא מומחה לאף אוזן גרון הוא רופא שעבר התמחות בת שש שנים, מקיפה, באבחון וטיפול במחלות הקשורות לראש, צוואר ומערכות השמיעה והשיווי משקל . יש לפנות למומחה בכל מקרה של ירידה פתאומית בשמיעה, הופעת צפצוף חדש באוזן, סחרחורות (ורטיגו), או תחושת אטימות ממושכת. המומחה משלב בדיקה פיזיקלית עם פענוח בדיקות שמיעה כדי לקבוע אם המקור הוא מבני (כמו נוזלים או דלקת) או תפקודי–נוירולוגי (כמו בטיניטוס).
החדשות הטובות הן שהרפואה המודרנית מציעה מגוון פתרונות לשיקום השמיעה והפחתת הסבל:
שיטת TRT (Tinnitus Retraining Therapy): שיטה מוכחת המשלבת ייעוץ מעמיק להבנת התופעה ושינוי גישה וצורת חשיבה, יחד עם העשרה קולית (שימוש ברעשי רקע נעימים) כדי ללמד את המוח להתעלם מהצפצוף.
מכשירי שמיעה מתקדמים: לאנשים הסובלים גם מירידה בשמיעה, מכשירים אלו לא רק משפרים את התקשורת אלא גם "ממסכים" את הטינטון על ידי הגברת קולות הסביבה.
מחוללי קול (Sound Generators): מכשירים זעירים המפיקים רעש עדין שעוזר לנטרל את הטינטון ולטפל ברגישות לרעש– כיום מוטמעים בתוך מכשירי שמיעה ברוב המקרים.
טכניקות להפחתת מתחים: שילוב של טיפולים קוגניטיביים והרפיה המפחיתים את עוצמת התגובה הרגשית לרעש.
השלב הראשון והחשוב ביותר בדרך לשיפור המצב הוא אבחון מדויק.
ד"ר טליה מרק מדגישה כי הבנת המנגנון מאחורי התופעות מפחיתה באופן מיידי את רמת החרדה, שהיא הדלק של הטינטון. עם ההבנה באה רגיעה, ועם הטיפול הנכון, ניתן להגיע למצב של "הביטואציה" – כלומר הבניית הרגלים חדשים למוח האוטומטי, שבו המוח פשוט מפסיק לחזק את הרעש, (הפנימי או החיצוני) והשקט הנפשי חוזר לחייכם.